העיקרון שמנחה את בית המשפט ואת בית הדין לקביעת משמורת על הילדים הוא עיקרון טובת הילד, העיקרון קובע כי יש לתת עדיפות עליונה לטובתם של הקטינים, ברוב המוחלט של התיקים טובת הילד תקבע את תוצאות הדין בכל הנוגע אליהם, כדון משמורת, מזונות, אפוטרופסות וכו'.
עיקרון טובת הילד חשוב כל כך שהאו"ם החליט לעגן אותו באמנה לזכיות הילד, באמנה נקבע כי טובת הילד תהא שיקול ראשון במעלה.
על מנת לבדוק מהי טובת הילד בכל מקרה שמובא בפניו, בית המשפט או בית הדין יכולים להיעזר בכמה גורמים.
- חוות דעת של מומחים כגון עובדים סוציאליים, פסיכולוגים, רופאים.
- הפניית ההורים אל יחידת הסיוע במטרה לגבש פתרון מוסכם בין שני ההורים
- תסקיר של עובד סוציאלי
- שמיעת רצונו של הילד
ילדים מגיל 6 עד גיל 18 זכאי להביע את דעתם על נושאים שקשורים אליהם, לכן בית המשפט ישמי את דבריהם כשאר הוא בא לקבל החלטה על המשמורת, ככל שהילד יותר בגיר בית המשפט יתחשב יותר ברצונותיו. כאשר מדובר בילדים מתחת לגיל 6 בית המשפט יחליט האם לתת לילד להשמיע את דעתו, או על ידו של השופט או ע"י עוזרת סוציאלית ואם בכלל.
בשביל להגן על הילדים, העניין ידון ללא נוכחות ההורים באולם, כמו"כ הדיון יתבצע או ע"י עובד\ת סוציאלית או ע"י השופט\ת, החומר של הדיון יישאר חסוי ולא יוצג בהחלטת בית המשפט, לכל אורך ההליך ההורים לא ייחשפו לתוכן השיחה של ילדיהם עם העובד או העובדת הסוציאלית ועם בית המשפט.
חשוב לציין שלא תמיד רצון הילד ישקף דווקא טובת הילד, במקרים כאלו בית המשפט יתחשב בטובת הילד ולא ברצונו.
הכתוב לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי פרטני ואינו מהווה תחליף לו. השימוש במידע ללא היוועצות מוקדמת בעורך דין, באחריות המשתמש.
