משמורת ילדים ומזונות

משמורת הילדים כוללת הן את המשמורת הפיזית והן את המשמורת המשפטית(אופוטרופסות) על הילדים, כאשר זוג נמצא בהליך של גירושין קם הצורך להכריע בנושא.

בישראל ניתן לראות התייחסות למשמורת ילדים בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב- 1962, בחוק ניתן לעשות הפרדה בין  שני סוגי משמורת:

א. משמורת משפטית. ב. ומשמורת פיזית.

המשמורת המשפטית- ניתנת לשני ההורים מהיום שהתינוק נולד ועד שהוא מגיע לבגרות (גיל 18), המשמורת המשפטית מכונה בשפה המשפטית "אפוטרופסות" והיא כוללות את הזכות והחובה למילוי כל צורכי הקטין לרבות: חינוכו, לימודיו, הכשרת לעבודה ולמשלח-יד ועבודתו, וכן שמירת נכסיו (סעיף 15)

בכל ההחלטות שנוגעות לאפוטרופסות על בני הזוג להגיע להסכמה ביניהם, ההסכמה של הורה יכולה להינתן בכל מיני דרכים, החזקה היא שבני הזוג פעלו בהסכמה ואם בן זוג טוען אחרת עליו להביא על כך הוכחה.

במידה ובני הזוג לא מצליחים להגיע להסכמה בנושאים הקשורים למילוי תפקידם כאפוטרופוסים, הם רשאים לפנות יחד לבית המשפט שיכריע בעניינים ובית המשפט יכול להכריע במקרה או לעזור לצדדים להגיע להסכמה או להטיל את האחראיות להחליט על מישהו אחר.

המשמורת המשפטית ממשיכה להיות מוטלת על שני ההורים כל עוד לא נקבע אחרת, והיא נמשכת כל עוד הקטינים לא הגיעו לבגרות(גיל 18)

עד כאן לעניין המשמורת המשפטית, כעת נעבור למשורת הפיזית על הילדים.

כאשר בני הזוג חיים בנפרד מכל סיבה שהיא, יש צורך בהכרעה במשמורת הפיזית של הילדים- המשמורת הפיזית של הילדים כוללת בין היתר את חלוקת זמני השהות של הילדים אצל ההורים, קביעת פרקי זמן סדירים בהם כל הורה ישהה עם ילדיו, כולל חופשות וחגים, כשאר כמות הארוך של המפגשים משתנה בהתאם לגיל ולנסיבות המשפחתיות

בני הזוג יכולים להחליט בעצמם על חלוקת המשמורת של הילדים ולכתוב את זה בהסכם ביניהם,  הסכם כזה צריך לקבל את אישור בית המשפט, המטרה של המחוקק הייתה להבטיח שטובת הילד תובטח ולא יהיה ניצול לרעה  של משמורת הילדים על ידי מי מבני הזוג, כדי להשיג טובות אישיות, כגון חלוקת הרכוש בצורה מקפחת, בטיול או הפחתה של מזנות, שמגיעים לאישה או הילדים לפי דין וכו'. במידה ובית המשפט מאשר את ההסכם דינו, זולת הערעור, כדין החלטת בית המשפט.

במידה ובני הזוג לא מצליחים להגיע להסכמה ביניהם או שהם הצליחו להגיע להסכם אבל הוא לא בוצע, בית המשפט יש סמכות להחליט בעניין, נקודת המוצא היא שעד גיל 6 משמורת הילדים הפיזית תינתן באופן בלעדי ומלא לאמא, לפי חזקת הגיל הרך, אלא אם כן  יהיו לבית המשפט סיבות להחליט אחרת(סעיף 25),מגיל 6 ואילך בית המשפט יחליט לפיי עיקרון טובת הילד, אין זה אומר שבית המשפט לא יחיל את עיקרון טובת הילד עד גיל 6, גם במקרים שבהם הילד מתחת לגיל 6 יתחשב בית המשפט בטובתו הבלעדית של הקטין ולפי זה יקבע כיצד תחולק המשמורת עליו.

סוגי המשמרות ומזונות

כיום ידוע לנו על כמה סוגי משמורת

  • משמורת משותפת- הכוונה למתי שבני הזוג חולקים באופן שווה את משמורת הילדים או שהם חולקים 40% ו60%, הילדים מתגוררים בשני בתים
  • משמורת יחידנית/ מלאה- היא משמורת בה רק הורה אחד מקבל משמורת על הילדים בעוד שלהורה השני נקבעים הסדרי ראיה, זמני שהות, שקובעים בצורה מסודרת את הזכיות של ההורה לביקורים של הילד אצלו בזמנים קבועים מראש

בעבר מזונות הילדים היו מוטלים לרוב בצורה בלעדית על האב, היום לאור הפסיקה החדשה מזונות הילדים מתחלקים באופן יחסי בין בני הזוג, תלוי בגובה ההכנסה של כל אחד מהם ואופן חלוקת המשמורת, ככל שהמשמורת מחולקת באופן שוויוני, אזי המזונות יחולקו גם בצורה שוויונית, לכן הנטייה של הורים היום היא ללכת על האופציה של משמורת משותפת.

מזונות אישה.

אישה זכאית למזונות מבעלה כל עוד הם נשואים(אין גט) או מכוח הדין הדתי או מכוח החוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט-1959. יתכנו מצבים בהם האישה לא תהיה זכאית לתשלום מזאת וזאת על אף שקשר הנישואים טרם הותר.

משרדנו מומחה לטיפול במשמורת ילדים ומזונות.