ימי חופשה

כלל הציבור העובדים זכאים לחופשה שנתית- הזכאות לימי החופשה השנתית ואורכה נקבעים בהתאם למשרה ולוותק של העובד, להלן פירוט החישוב לפי חוק חופשה שנתית שי"א-1951(סעיף 3)

עובדים שעבדו במשך 5 שנים זכאים לחופשה שנתית של 16 יום.

השנה השישית- 18 יום

מהשנה השביעית ואילך- יום נוסף עבור כל שנה עבודה, עד 28 ימים של חופשה שנתית

כאשר מדובר בעובד יומי או שעתי או עובד שטרם מלאו לו שנה לעבודה, החישוב נעשה בצורה הבאה.

אם מדובר בעובד במשרה מלאה שהיה צריך לעבוד כל החודש, המעסיק חייב לשלם לו את הסכום שהוא היה מקבל בעד אותו פרק הזמן אילו לא היה יוצא לחופשה ועבד.

אן העובד עבד בשכר(יומי או שעתי)- על המעסיק לשלם עבור שכר עבודה היומי הממוצע כפול מספר ימי החופשה, אופן חישוב הזכר היומי הממוצע, הוא לפי חישוב הסכום היוצא מחילוק שכר רבע השנה שקדמה ב90,, במידה ולעבוד  אין ברבע השנה האחרונה חדשי עבודה מלאים- יחושב השכר הממוצע לפי רבע השנה האחרונה של עבודה מלאה ביותר מ12 החדשים שקדמו לחופשה, הכול לפי בחירת העובד.

זמני היציאיה לחופשה:

המעסיק יכול לקבוע לעבוד מתי לצאת לחופשה השנתית שמגיעה לו, אולם אם העובד מבקש לצאת לחופשה בתאריך ספציפי על המעסיק להתחשב בו, ואם הוא מסרב עליו לנמק את החלטתו

מועד לתשלום דמי החופשה

 דמי החופשה ישולמו לכל המאוחר ביום שבו היו משלמים לעובד את שכרו, אילו לא יצא לחופשה והוסיף לעבוד; אך אם העובד יוצא לחופשה של שבעה ימים לפחות, ודרש להקדים את תשלום דמי החופשה – ישולמו לכל המאוחר שני ימים לפני תחילת החופשה.

פדיון חופשה (תיקון מס' 14) תשע"ד-2014

עובד שהפסיק לעבוד אצל המעסיק וטרם ניצל את ימי החופשה יכול לדרוש מהעמסיק שיפדה לו את ימי החופשה בסכום השווה לדמי החופשה שהיו משתלמים לעובד אילו יצא לחופשה ביום שבו חדל לעבוד.

ימי חופשה בודדים

עובדים רשאים להיעדר מעבודתם ב-2 ימים ספציפיים שיבחרו במהלך שנה מבלי שהמעסיק יוכל להתנגד ליציאתם לחופשה, בתנאי שלפחות אחד מ-2 הימים יהיה באחד מהמועדים המפורטים, ההיעדרות היא על חשבון ימי החופשה השנתית

עובדים במגזר הציבורי ועל-פי הסכמים קיבוציים שונים, רשאים להיעדר בתשלום בימי בחירה, בנוסף לימי החופשה השנתית