עד 2012 מעסיקים היו נוהגים לקחת ערביות ובטחונות מעובדים וממועמדים לעבודה על מנת להצדיק את ההשקעה שלהם בגיוס ובהכשרה, הדבר גרם לכך שהרבה עובדים נשארו לעבוד במקום העבודה בניגוד לרצונם בגלל חשש מהנזק הכלכלי הכבד שייגרם להם אם יעזבו, כתוצאנ מכך זכות היסוד לחופש העיסוק, שמעוגנת בחוק יסוד, נפגעה פגיעה אנושה ומשכך הכנסת חוקקה את חוק איסור איסור קבלת בטחונות מעובד, תשע"ב-2012.
משמעות החוק
- החוק אוסר על מעביד לקבל הן במישרין והן בעקיפין מעובד וממועמד לעבודה בטוחות, כלומר למעסיק אבור לקחת מעומד לעבודה או עובדכל סוג של מיטלטלין לרבות כסף או שטר, ונכס משועבד, בשביל להבטיח את הישארותם בעבודה או כתנאי לקבלתם לעבודה.
- בית הדין לעבודה בסמכות ייחודית יוכל לפסוק פיצויים בגין דרישה של מעסיק לבטוחות גם אם לא נגרם נזק ממוני לעובד או מועמד, בנוסף הוא יכול לתת צו מניעה או צו עשה לתיקון ההפרה, במידה שיש
- מעסיק שקיבל בטוחות מעובד או שעשה בהם שימוש יהיה חשוף לתביעה פלילית, שעונשה מאסר לשישה חודשיים או כפל הקנס שקובע בחוק העונשין 61(א)(3) התשל"ז-1977
- החוק מטיל אחריות פלילית גם על נושא משרה בתאגיד-מנהל פעיל, בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, או פקיד האחראי על התחום בו בוצעה העברה סעיף 4 לחוק, וקובע חזקה משפטית, כי נושא המשרה המפר את חובתו לפקח ולעשות כל שניתן למניעת העבירה, אלא אם כן, הוא יצליח להוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.
- החוק קובע, כי האיסור לקבל בטחונות, יחול גם ביחסים שבין מזמין השירותים לבין עובד כוח אדם /שירותים המועסק אצלו
- הוראות החוק הם קוגנטיות- מחייבות, ולא ניתן לוותר או להתנות עליהם בהסכם אחר.
- החוק יחול גם על בטוחות שנתקבלו מהעובד לפני תחילת החוק.
החוק עצמו לא מתיחחס למצב שבו מעסיק משלם לעובד עבור הכשרה מקצועית ומשכך הוא דורש מעובד מתן בטחונות להצדיק את ההשקעה, במצב כזה בית הדין יצטרך לבחון את נסיבות של כל מקרה תחת הקו ויבדוק באיזה מצבים נועדו הבטחונות לכבול את העובד למקום העבודה ובאיזה לא, ככל שההנחה תהיה שהבטחונות נועדו למנוע מהעובד לעזוב יהיו בלתי חוקיות ויבוטלו.
הכתוב לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי פרטני ואינו מהווה תחליף לו. השימוש במידע ללא היוועצות מוקדמת בעורך דין, באחריות המשתמש.
